שיעורים ממר רוג'רס, חצי מאה אחר כך

  • Feb 05, 2020
click fraud protection

עורכי Country Living בוחרים בכל מוצר שמוצג. אם אתה קונה מקישור, אנו עשויים להרוויח עמלה. עוד עלינו.

ג'אד אפאטו סיפר פעם אבן מתגלגלת שהוא עוקב אחר הפילוסופיה של מר רוג'רס: "אני מרגיש שהאידיאולוגיה הפשוטה אינה מספיק חזיתית בתרבות שלנו - טוב לב, חמלה, רוצה שהאדם האחר יהיה מאושר," אמר.

פרד רוג'רס, שנפטר לפני 15 שנה, יצר סגנון חיים (ומופע ילדים אהוב) שהפך לאימפריה של אמפתיה. בשנה שעברה, פתיל מ- EW הסופר אנתוני ברזניקן על סיפור פשוט מאוד, מקסים של מר רוג'רס, עשה את דרכו בטוויטר בעקבות הפיגוע במנצ'סטר. כדאי לקרוא:

50 שנה... יש לי סיפור לספר על האיש הזה. https://t.co/4MtEIcrdZE

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

הרבה אנשים חולקים את הציטוט הזה לאחר שברון הלב במנצ'סטר. זהו גם 50 שנה לשכונה של מר רוג'ר. 1/ pic.twitter.com/zDnTrTcJ8v

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

פרד רוג'רס היה מפיטסבורג, עיר מגוריי, והדור שלי גדל ואוהב את האיש הזה שלימד אותנו להיות חביבים יותר מכל. 2/

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

פרד רוג'רס היה הדבר האמיתי. הנפש העדינה ההיא? זה לא היה מעשה. 3/

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017
instagram viewer

ככל שהתבגרתי, איבדתי קשר עם המופע שהמשיך להמשך 2001. אבל בקולג ', יום אחד גיליתי את זה מחדש... 4/

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

היה לי קשה. העתיד נראה אפל. נאבקתי, בודדה, התמודדתי עם הרבה חלקים שבורים ולא הסתגלתי טוב. 5/

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

הלכתי לפיט והקדשתי את כל מה שהיה לי לעיתון בית הספר, בתקווה שזה יניע אותי לאיזה עתיד כדאי. 6/

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

היה קל להרגיש חסר תקווה. טווח אחד היה רע במיוחד. כשיצאתי מהמעון שמעתי מוזיקה מוכרת: 🎶את לא תהיה שכני... 7/

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

הטלוויזיה שיחקה בחדר משותף ריק. מר רוג'רס שם, שואל אותי מה אני עושה עם הכעס שאני מרגיש. (היו לי הרבה דברים לחסוך. עדיין לעשות) 8 /

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

זה מרגיש טיפשי לומר - זה הרגיש אז מטופש - אבל עמדתי מהופנטת. המופע שלו הרגיש כמו יד מגניבה על ראש לוהט. יצאתי להרגיש טוב יותר. 9/

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

כעבור כמה ימים אני נכנס למעלית ליד העיתון לרכוב אל הלובי. הדלתות נפתחות. מר רוג'רס עומד שם. באמת. 10/

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

אני לא מאמינה. אני נכנס והוא מהנהן לעברי. אני חוזר. אני חושב שהוא יכול היה לחוש שיצא חנון. אבל שמרתי את זה ביחד. 11/

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

כמעט. 12/

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

הדלתות נפתחות, הוא נותן לי לצאת קודם. אני הולך, אבל מסתובב. "מר רוג'רס... אני לא מתכוון להטריד אותך. אבל רציתי לומר תודה. "13 /

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

הוא מחייך, אבל זה צריך לקרות לו כל 10 מטר. "גדלת כאחת משכני?" התחשק לי לבכות. כן. הייתי. 14/

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

פותח את זרועותיו, מרים את ילקוטו לחיבוק. "טוב לראות אותך שוב שכן." עלי לחבק את מר רוג'רס, כן! 15/

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

אני מחבר את זה יחד. אנחנו יוצאים החוצה ואני מזכיר לחבב את ג'וני קוסטה (הוא היה הנגן בפסנתר בתכנית.) עשינו שיחות חולין נוספות. 16/

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

כשיצא מהדלת, אמרתי (במעין זבל סוער) שמעדתי שוב על התוכנית לאחרונה, כשאני באמת זקוק לה. 17/

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

אז פשוט אמרתי, "תודה על זה." מר רוג'רס הנהן. הוא השתתק. הוא הסיר את הצעיף. הוא סימן לחלון והתיישב על הסוללה. 18/

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

זה מה שהבדיל את מר רוג'רס. אף אחד אחר לא היה עושה זאת. הוא הולך, "אתה רוצה להגיד לי מה מרגיז אותך?" 19 /

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

אז ישבתי. אמרתי לו שסבי בדיוק נפטר. הוא היה אחד הדברים הטובים היחידים שהיו לי. הרגשתי אדישות. שבור לב. 20/

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

אני אוהב לחשוב שלא המשכתי הלאה, אבל די מהר הוא סיפר לי על סבא שלו ועל סירה שהקשיש קנה לו בילדותו. 21/

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

מר רוג'רס שאל כמה זמן פאף נפטר. זה היה חודשיים. סבו ככל הנראה נעלם עשרות שנים. 22/

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

הוא עדיין איחל שהזקן היה כאן. הלוואי שהוא עדיין יש את הסירה. לעולם לא תפסיק להתגעגע לאנשים שאתה אוהב, אמר מר רוג'רס. 23/

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

הסבא נתן למר רוג'רס את סירת השורות כתגמול על משהו. אני שוכח מה. ציונים, או סיום לימודים. משהו חשוב. 24/

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

גם לא היה לו עכשיו, אבל היה לו את מוסר העבודה הזה, הידיעה שעודד הזקן במתנתו. 25/

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

"הדברים האלה לא נעלמים," אמר מר רוג'רס. אני בטוח שעיניי נראו כמו עגבניות מבושלות. 26/

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

לבסוף אמרתי תודה. והתנצל אם איחרתי אותו לפגישה. "לפעמים אתה צודק איפה שאתה צריך להיות," אמר. 27/

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

מר רוג'רס היה שם בשבילי אז. אז הנה הסיפור הזה, במלאת 50 שנה לתכנית שלו, לכל מי שצריך אותו עכשיו. 28/

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

מעולם לא ראיתי אותו. אבל אותו ציטוט "עוזר"? זה אותנטי. זה מי שהוא היה. באמת. 29/ pic.twitter.com/VQ6vt6Lr3c

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

כשמר רוג'רס נפטר בשנת 2003, ישבתי ליד המחשב שלי עם דמעות בעיניים. אבל לא בכיתי בגלל מותו של סלב. 30/

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

התאבלתי על אובדן שכן.
31 / סיום

- אנתוני ברזניקן (@Breznican) 23 במאי 2017

חלפה שנה מאז מחווה טוויטר נוגע ללב הזה, לציון 50 שנה ל שכונת מיסטר רוג'רס. אנו מצפים שיותר סיפורים אישיים ומחזורים כאלה יזרמו בעקביות מעץ העץ, מאחר שאנשים זוכרים את הלקחים החשובים ביותר שלמדו במהלך השנים. בינתיים, יש לנו ביוטי, דוקומנטרי, ו חותמת מכבד את פרד רוג'רס המנוח בכדי לצפות.

מ:ארקייר ארה"ב

שרה רנסשרה רנס היא עורכת אורח חיים שותפה ב- Esquire, שם היא מכסה טק, אוכל, שתייה, בית ועוד.