בעלה של מרי טיילר מור נפתח על מותה

  • Feb 03, 2020
click fraud protection

עורכי Country Living בוחרים בכל מוצר שמוצג. אם אתה קונה מקישור, אנו עשויים להרוויח עמלה. עוד עלינו.

"אה, לראות אותה מחייכת את החיוך הזה, רק פעם נוספת."

בעלה של מרי טיילר מור בן למעלה מ 33 שנים, ד"ר ס. רוברט לוין, נפתח ל אנשיםהשבוע על שברון הלב שלו בעקבות מותו של מור בגיל 80 בינואר 25.

בהצהרה בלעדית אמר לוין:

אני לא מאמין שהיא נעלמה. מרי היו חיי, האור שלי, אהבתי. הריקות שאני מרגישה בלעדיה איתי היא ללא תחתית. היא הייתה כוח טבע שהגן בחירוף נפש על האוטונומיה שלה גם בזמן שבריאותה נכשלה. מרי הייתה חסרת פחד, נחושה ורצון. אם היא תרגיש חזק במשהו, או שיש לומר את האמת, היא הייתה עושה את זה, לא משנה מה ההשלכות.

הזוג נפגש בשנת 1982 בניו יורק כשאמה של מור חלתה בסימפונות קשה. הרופא הקבוע של המשפחה לא היה זמין וד"ר לוין, קרדיולוג, היה בשיחה, ולכן הם ראו אותו במקום. לאחר פגישה למעקב, לוין אמר למור ליצור קשר אם היה אי פעם מצב חירום. "האם בדידות חריפה נחשבת?" השחקנית צחקה. היה להם את הדייט הראשון שלהם כמה ימים אחר כך.

תמונה
בטקס פרסי TV Land 2006.

תמונות של גטי

הם התחתנו במלון פייר הפונה לסנטרל יום לפני חג ההודיה בשנת 1983. מור שהתגרש פעמיים היה בן 45; לוין היה בן 30. חברו הטוב של מור ו

instagram viewer
מרי טיילר מורהופעה קוסטאר ולרי הרפר שימשה כשושבינה.

תמונה
מרי ורוברט ביום חתונתם, עם הוריה ג'ורג 'ומרג'ורי.

תמונות של גטי

"היא הייתה חביבה, אמיתית, ניתנת לגישה, כנה וצנועה," אמרה לוין אנשים.

"הו, לראות אותה מחייכת את החיוך הזה, רק פעם נוספת," המשיך בהצהרה. "העצב שלי מתמוגג רק בגלל התפוגגות מדהימה של משאלות טובות, מחוות ו'סיפורי מרי 'אישיים המסופרים, בלב, על ידי אלה שנגעה בחסד שלה."

תמונה
חוגג 20 שנה ל"הצגה של מרי טיילר מור "בשנת 1991.

תמונות של גטי

האהבה והטיפול שאיתם מור ולוין היו זה לזה, ניכר לאלה שאיתם חלקו את חייהם. כשנשאל על מערכת היחסים של בני הזוג בשנת 1984, חבר עמנואל אזנברג, מפיק המחזה בברודווי שאילו חיים הם בכלל?, שמור כיכב בה, אמרה: "אין שאלה שהם מאוהבים. לשניהם יש יותר מדי יושר כדי להישאר במערכת היחסים אם הם לא היו. "

תמונה
בשדה התעופה הבינלאומי בלוס אנג'לס ב- 6 ביולי 1999.

תמונות של גטי

בסיום המחווה הנוגע ללב שלו לאשתו המנוחה, כתב לוין, "כל זמן שכולנו נזכור אותה, דבר עליה, שתף את הסיפורים שלנו עליה, ומה היא התכוונה לנו, האור שלה לעולם לא ייכבה."

(ח / ת אנשים)