אביה של טניה, ג'סי 'ביו טאקר', הכיר לראשונה בכישרונה של בתו בגיל שמונה (וכן הכישרון של אחותה, האמנית לה קוסטה) והכניס שיניים וציפורניים לקידום צעיריהם קריירה. אחרי שיהוקים רבים, הוא מצא הצלחה עבור שתי בנותיו בתחילת שנות השבעים בזכות הופעות מפתח לצד מעשי מדינה כמו ג'ודי לין. טאקר מצולם כאן עם אגדת מוזיקת הקאנטרי, מר הגרגרד.
טאקר צעיר של טאניה פרץ למקום בעזרת המפיק המפורסם, בילי שריל, שהפיק את אלבום האולפן הבכורה שלה. דלתא שחר. הסינגל מהאלבום יצא בשנת 1972 ועזר לטאקר להראות את נוכחותה בגיל 13 הרך. הסינגל עשה את רשימת ה- Billboard Hot 100 האמריקאית והגיע לשיא במספר 6 במצעד האמריקני Billboard Hot Country Singles. היא הייתה מועמדת לפרס גראמי בשנת 1973 לתפקיד הביצוע הקולי הטוב ביותר של הנשים.
תוך כדי קידום דלתא שחר, טניה הופיעה בכל מעגלי הארץ ועצרה במקומות כמו Great Falls, Montana בשנת 1974 (בתמונה כאן). טניה הוציאה בסופו של דבר אלבום אולפן נוסף שכותרתו האם היית שוכב איתי (בשדה של אבן) שכלל סינגל שנוי במחלוקת והפך אותה למפורסמת יותר ממה שהיא כבר הייתה. זמן קצר לאחר מכן, טאקר נחתם לרשומות MCA.
לאחר שחתם לתקליטי MCA, טאקר המשיך להוציא אלבומים רבי מכר יותר עם להיטים כמו "Lizzie and the Rainman", שהגיעו למקום הראשון במצעד הסינגלים של ארה"ב Billboard Hot Country Singles. זה בעצם ביסס את מקומה כמצרך מוזיקה קאנטרי ולא פלא של להיט אחד. טניה אפילו לא הגיעה לגיל 18.
טאקר הופיע על השער של אבן מתגלגלת מגזין בשנת 1974, שבאותה עת, לעתים רחוקות מאוד, איפשר למבצעי המדינה לחנך את דפיו. זה לבד איפשר לה לנהל משא ומתן חוזה מחוזהו בין 50,000 ל מיליון דולר.
עד 1978 טאקר היה מוכן לשינוי! אמנם לא פרשה לחלוטין את שורשיה הכפריים, אך טאקר רצה להביא את סגנון המוזיקה שלה לקהל רחב יותר. היא עשתה זאת על ידי הפקת אלבום הרוק קאנטרי המצליח ביותר, TNT. היא אמנם קיבלה ביקורת מצד מעריציה המקוריים, אך אלבום זה נתן לה מועמדות גראמי לתפקיד הביצועי הטוב ביותר ברוק והיה מוסמך זהב על ידי ה- RIAA.
לאחר שמלאו לה 18, טאוקר החליטה לעבור ללוס אנג'לס, שהיתה תחילתו של פרק אחר בחייה.
זמן קצר לאחר שמלאו לו 18 פגש טאקר את גלן קמפבל (44), כוכב כפרי מפורסם דאז בפני עצמו. בני הזוג זכו במהרה לתשומת לבם של הצהובונים הרבים בגלל התצוגות הפומביות שלהם לעיתים קרובות בקרב ולוויכוחים. הם אף הוציאו יחד סינגל בשם "מאהב החלומות", אותו ביצעו בוועידה הלאומית הרפובליקנית ב -1980. שני דרכים נפרדו פחות משנה לאחר ההיכרויות, זוגם נשרף בהיר ומהיר.
בסוף שנות ה -80, הקריירה של טאקר השתנתה והיה לה קשה לשמור על אותה אור הזרקורים שהיה לה פעם. אבל עם תמיכה מחברים ומשפחה, טניה הצליחה להפוך את חייה ולהפוך קאמבק מאסיבי שאיש לא ראה.
לאחר שילדה את בנה הראשון, בתה פרסלי, בשנת 1989, קיבלה טאקר את בנה בו ב -1991. באותו לילה בו ילדה, היא זכתה ב- CMA ב -1991 למוקדנית השנה. נולד לה את הילד השלישי שלה, ליילה, בשנת 1999.
בשנת 1997 הוציאה טאקר את ספרה הראשון, אוטוביוגרפיה שנקראה "חלומות ניקל: חיי" בו היא מספרת על מערכות היחסים הקודמות, ההצלחות והבעיות שעברו שימוש בסמים. כאן היא מקדמת את הספר בראיון עם ג'יי לנו.
כאן, טאקר מתנדנד לשמלה ועקבים בצבע אדום בוהק בטקס פרסי האקדמיה השנתית למוזיקה קאנטרי ב -1992. בסך הכל זכה טאקר בעשרה פרסים גדולים מהאקדמיות השונות.
בהוצאת אלבומה האחרון של שנות ה -90, סגרה טניה את הפרק הזה עם יציאתו של מורכב. להיטים כמו "דברים קטנים" עלו במצעד והמשיכו ברצועת ההשפעה ארוכת השנים שלה בענף.
כשהראתה שהיא עדיין מתכננת להטביע חותם בשנות האלפיים, הוציאה טאקר את אלבומה ה -23 שכותרתו טניה בשנת 2002, מה שזיכה אותה במקום הראשון בתרשים של אלבומי הארץ המובילים בארצות הברית.
בנובמבר 2014 פתח את היכל התהילה והמוזיאון הקאונטרי בנאשוויל את "טאקר טאניה: חזק תערוכת מספיק כדי להתכופף ", תוך הצגת קטעים בולטים מעברו של טאקר וזיכרונות מרחבה קריירה. התערוכה נותרה פתוחה במשך שנה.
טאקר הופיע לצידו של וילי נלסון, אמנית עממית עם שפע של רוח מחוץ לחוק, על במת ה- ACL Live בערב ראש השנה בשנת 2014. השניים מכירים זה שנים רבות, ושניהם מתהדרים בשורשי טקסס.
בטקס הצטיינות ACM השנתי העשירי בנאשוויל חגגו טובי קית 'וכוכבים צעירים אחרים בזירת המוזיקה הקאנטרית את חיי גלן קמפבל. טאקר נכחה גם היא כדי לראות את ההופעה המיוחדת שהוקירה את הלהבה הקודמת שלה.
בינואר 2019 הופיעה טניה בתאריך צפו במה שקורה בשידור חי עם אנדי כהן, שם היא סיפרה על דחייתה מהתקדמותו של אלביס פרסלי עוד באותו היום. "לא רציתי להיות אחת ה [בנות.] אני אחד הבנים," אמרה על התקופה בה אלביס ניסה לנשק אותה במהלך אחד ההופעות שלו.
למרות שהיא לא הוציאה אלבום כמעט עשור שלם, טניה הפתיעה את המעריצים עם בזמן שאני ליבין בשנת 2019, אשר זכתה להצלחה קריטית ומסחרית. היא מגיעה לארבעה פרסים בטקס הגראמי השנתי ה -62, כולל אלבום הקאנטרי הטוב ביותר, שיר הקאנטרי הטוב ביותר, הטוב ביותר מופע סולו כפרי ושיר השנה ל"הביא עכשיו את הפרחים שלי ", שכתבה יחד עם ברנדי קרילי.