מהצצה הראשונה שלהם, שון ואיימי ווייט הרגישו משיכה מגנטית אל הקוטג' הקטן בהרים. כל מה שקשור למקום - גג הפח המשופע קדימה, מסגרת עלוות היער, טביעת הרגל הקטנה של לבנים ולוחיות - כמו קורצת מבפנים. "על הגג היה אפילו צניחה קטנה ומקסימה, בדיוק כמו שרואים בספר ילדים", אומרת איימי.
בני הזוג חלפו על פני הקוטג' לעתים קרובות בדרכם לנהר שננדואה, שם טיילו ורכבו על אופניים בסופי השבוע לפני שחזרו הביתה, 30 מייל מזרחה בליסבורג, וירג'יניה. כשהנכס יצא לשוק ב-2019, הם קפצו על ההזדמנות לחצות סוף סוף את הסף שלו. לשמחתם ולגורלם, הם גילו שהנשמה הנעימה והסיפורית שלו היא יותר מסתם כריכה. כל סיבוב של 1,500 רגל רבוע שלו חשף פרט אינטימי חדש, מקורות תקרה נמוכות ועד למספר רב של אלמנטים מובנים. "זה מלא פינות ומפרצונים ומרזבים שמזמינים אותך להכנס", אומרת איימי.
הבנאי המקצועי שון לא היה דַי כפי שהתבאס, אבל הוא היה מוכן להרפתקה. "הוא מר 'הכל חייב להיות בריבוע ולקוד'", אומרת איימי, מעצבת וסוחרת ב-Leesburg's Old Lucketts Store. "אבל בתמונה הגדולה, אנחנו די מיושרים במה שאנחנו אוהבים".
בני הזוג הוייט קראו לקוטג' משנת 1953 "קוטג' הייז" על שם בוניו ורק בעלים אחרים, מרתה וג'ק הייז. גם בני זוג מווירג'יניה, בני הזוג הייז השתמשו בבית תחילה כמקום מפלט משפחתי, ובסופו של דבר עברו למשרה מלאה. הנגיעות הקטנות אך המכוונות שהותירו מאחור הציגו את עצמן לאט כששון ואיימי התיישבו. "'J Loves M' חצוב בעץ האלון הגדול ליד הבית", אומרת איימי. הודעת אינסטגרם של אחת מבנות הזוג אישרה לאיימי את מה שהיא כבר ידעה: זה היה בית מלא באהבה ובזיכרונות חמים. "אני לא יכולה להסביר את זה, אבל יכולתי להגיד את זה בשנייה שנכנסתי דרך הדלת", היא אומרת.