כשהתבגרו, ג'ף וג'יל מרפי גרו משני הצדדים של אגם פולסקי בעיירה הקטנה במינסוטה, באפלו, ממערב לערי התאומות, אבל רק כששניהם היו בצעירותם ויותר מ-2,000 מיילים משם בסן דייגו, הזוג הוצג על ידי הדדי חברים.
"כילדים, שנינו היינו בסקי מים כל הזמן, ואני לא יודע איך לא הצלחנו לחצות דרכים", נזכרת ג'יל. הדייט הראשון הגורלי הזה בקליפורניה ואהבה שורשית לאגם החזירו את הזוג בסופו של דבר למקום בו התחילו. "אחרי הקולג', ידענו שאנחנו רוצים לחזור לאגם פולאסקי כדי לגדל את הילדים שלנו, ורצינו להיות הבית שכולם מגיעים אליו".
היום, כ-35 שנים מאוחר יותר, המקננים הריקים מתמקמים בשלב הבא של חייהם בקוטג' שנבנה לאחרונה במרחק של כקילומטר במורד החוף מבית משפחתם הקודם. מבפנים ומבחוץ, "Camp Murph" עוסק באותה מידה בהכיל את שלב החיים החדש של בני הזוג, כמו שהוא עוסק להישאר מסוג המקום שבו כולם מתאספים, כולל שלוש בנותיהם הבוגרות, מייגן (22), שרה (20) וגרייס (18), שחוזרות בקביעות לסופי שבוע של גלישת גלים, סקי מים, טיולים ובישולים במהלך מְדוּרָה.
מעצב אדריכלי, ג'ף (murphycodesign.com) ממוקם את הבית על בלוף של 50 רגל מעל שפת המים, עם אזורי מגורים ראשוניים במפלס הראשי וחדרי אירוח בקומה התחתונה. עץ מגולף, אבן חתוכה מחוספסת וקירות חלונות משקפים שילוב של המורשת הסקנדינבית של ג'יל והשורשים האיריים של ג'ף. "אנחנו באמת נמשכים לבתים ההיסטוריים היותר עממיים בסקנדינביה - כאלה שמחבקים פרטים ואומנות ייחודיים, במיוחד בעבודת העץ", הוא אומר. אבל הם גם רצו לשלב אלמנטים של בתים רגועים באגם מינסוטה, כמו רצפות עץ משוחזרות ניצלה מהרפתות ומהמרפסת הקטנה המסודרת, גבוה מעל קו החוף, שנמצאת ללא ספק לב ליבו של בית. הבת שרה אומרת: "הדבר הראשון שאני עושה כשאני חוזרת הביתה הוא לצאת ישר למרפסת המרפסת ולהשקיף על האגם. אני אוהב את זה כאן."